חלומות של תקווה מתנפצים מול קיר של ייאוש
רקיע שוב שחור מעשן של סיגריות בדידות
האגם של הצער שוב מלא מדמעות של פרידה
ורק את שוב מגיעה אליי נסערת ובוכה
לא אכפת איזה מכשולים את עוברת
לא יודעת בכלל איך בפנים את עובדת
יודעת שרוצה אותי ועכשיו זה מתאים
לוקחת עוד שאיפה עמוקה לבפנים

הלילה מתחיל להיות בהיר ויש קצת שקט באוויר
כל ענן מספר לי סיפור אחר על פנים שלא זוכר
אולי הן חייכו אולי הן בכו אבל הן בטח לא שכחו

לוקחת אותי ביד סוחבת למקום נחמד
עוד טעם של נשיקה בלי טעם של אהבה
את עושה לרצות למות בין השפל לבין הגאות
של הלב שמתחבר מחדש ומחפש אהבה

מה יש לך שם במקום הלב שלך מה יש לך שם
ושוב את הדלת סוגרת ומאוחרי חיוך מסתתרת
לא יודע לאן הלכת ובכלל לא אמרת שלום
אבל כשתחזרי יודעת שאצלי היית מקום ראשון

ואיך שלא עובר את השלב שבין המבול לבין השרב
לא יודע להגיד לך לא וחוזרים אבל לא לפה
עכשיו יש כבר חלום חדש שאותך החליף ביעף
ובפעם הבאה כשאת מגיעה ללא שום סיבה
את תפגשי בדלת שלי שעכשיו בשבילך נעולה