המצאתי מכונה כזאת, שכותבת מחשבות. חשבתי שזה רעיון מצוין
שיביא מלא כסף.
זה היה צריך להיות הדבר הבא, הסוף לעיפרון והעט, הצעד הבא של
האנושות בכל הנוגע לכתיבה.
זה מאוד פשוט, אתה צריך רק לחבוש את המגבעת הכסופה והופ,
מתחילות להופיע מחשבות כתובות, באיזה שפה שתרצה.
אתה יכול סתם לשכב לך ולחשוב והנה הסיפור שכ"כ רצית לכתוב, או
השיר שהרצת את המילים שלו בראש והן נשמעו כ"כ יפות ונכונות,
אבל אף פעם לא היה לך האומץ לאחוז בעט מעל הנייר הבתול.
הנה דוגמא, אני מניח את העט ונותן למכונה את השרביט להעביר את
מחשבותי. רק שתראו איך זה עובד, ותבינו.
"טוב, מה אני יכול לחשוב שידגים את זה כמה שיותר טוב. בוא
נראה כוס אופס לא טוב משהו אחר מהר פות לא שקיעה לא נדוש מדי
אמממממ אהבה כן אהבה זה תתרכז ים חיבוק טוב די סתם כמה משפטים
שקשורים אחד לשני לא משנה"
זהו בערך, כמו שאתם רואים זה עוד לא ממש מהוקצע, אבל עם קצת
תרגול זה יעבוד יופי.
יש לי רק כמה דברים קטנים שצרכים בדיקה וכוונון.
עד היום בדקתי את זה בעיקר על עצמי. כשניסיתי את  המכונה עם
חברה שלי זה לא ממש עבד, יצא מין ג'יבריש כזה שאי אפשר ממש
להבין.
לא יודע אם זה בגלל שצריך לכוון קצת או שפשוט זה עובד אצלהן
אחרת, כך שצריך מכונה הרבה יותר מתוחכמת.
חברה שלי אומרת שאני דפוק בראש ובגלל זה זה מצליח עלי ועליה
לא. זה סתם תירוץ.
אולי היא צודקת, אבל אני עדין מאמין שהבעיה היא ההבדלים בחשיבה
בינינו לביניהן.
זה לא סתם שאנחנו לעיתים רחוקות בלבד מבינים ממש מה הן חושבות
או רוצות מאתנו.
זה עובד שם אחרת לגמרי וכשהן מדברות הן בעצם מנסות לתרגם לנו
וכמו כל תרגום, הוא אף פעם לא ממש נאמן למקור.
בינתיים אני מתרכז בעיקר באימונים וכיוונונים עדינים, כדי
שאוכל לכתוב משהו בלי שכל כמה מילים תשתרבב מחשבה לא קשורה או
המילה כוס.
הצלחתי לכתוב שלושה עמודים שלמים של מחשבות ברורות (הורדתי
בעריכה את המילה הזאת שקופצת סתם ככה) ואני חושב שאני בדרך
הנכונה.
תוך כדי הכתיבה קפצה לי מחשבה מעניינת, אני אנסה שוב לחבוש את
המגבעת.

"תתרכז. אז ככה אולי עדיף להשאיר את המצב כמות שהוא כל מחשבה
שאתה רוצה לחלוק עם העולם אתה צריך להתמודד עם עצמך לקחת עט
ולהתחיל לכתוב. קיצור הדרך הזה שאני כ"כ נלהב ממנו אולי לא ממש
נכון הפער גדול מדי בין המחשבה לבין מה שאתה רוצה שיהיה כתוב.
אין ספק שתהליך הסינון של המחשבה ע"י היד שכותבת הכרחי, הוא
הקסם שבכתיבה. בנימה זאת אחזור לעטי הנאמן."
כמו שאתם רואים זה עובד, לא רע בכלל, אבל המסקנה מהמחשבה
האחרונה היא לוותר על כל הרעיון. אולי אתם מופתעים, אני בטוח
מופתע.
אני בכל זאת חושב שהמצב כמו שהוא היום - עט, נייר, או במקרה של
היותר מתקדמים מחשב ומדפסת - עדיף לאנושות.
אני הולך לספר לחברה שלי שמהיום אני מפסיק להתקלח עם מעיל גשם,
מפסיק לשכב איתה עם קונדום וכל מכתבי האהבה שלי אליה יכתבו
בדיו על גבי עיסת עץ כבושה ומולבנת.