עינייך הכחולות בלטו מתמונתך.
שיערך הגולש כיסה את פניך ורק את ניצוץ עינייך היה ניתן
לראות.
כיסית את עינייך עם ידייך.
בשביל שאני לא יראה את הדמעות שכבר לא יכולת לעצור.
ראיתי אותך לאט לאט מתחיל להבין מה קרה.
ראיתי אותך לאט לאט מצטער.
לאט לאט מבין.
בבת אחת, בדקה אחת ניפצת הכל.
הכל.
את כל המחשבות, החלומות, הפנטזיות, הרגשות
הכל פשוט נעלם וכל מה שנשאר אלו הם הזיכרונות.
הותרת אותי לא מבינה.
איך ולמה ומתי הכל קרה?
ראיתי אותך ממשיך הלאה
נופל וקם
ראיתי אותך שוכח
ראיתי אותך משאיר אותי מאוחר
לא ציפיתי שתחשוב עליי יום וליל
לא ציפיתי שתתחנן
לא ציפיתי שתבכה בלילות
לא ציפיתי ממך לכתוב עלי שירים
רק ציפיתי לאיזושהי טיפת הבנה
לאיזושהי הבעת חרטה.
ציפיתי, ציפיתי לשווא.
אתה שכחת, המשכת הלאה.
אני עוד לא שוכחת ועוד לא ממשיכה
אני עוד סובלת
עוד מתאבקת.
נלחמת בשדים.
אני עוד פה יושבת.
אני לא עוזבת.
אני נלחמת
ומנסה להחזיר אותך אליי.
חיה בתוך בועה.
בוא ותפרוץ אותה.
בוא ותתחרט, תגיד שלא התכוונת
אני אסלח בלי שום היסוס.
הושט לי את ידך
אני אוהבת רק אותך.
אל תלך.
סלחתי.
אני אוהבת רק אותך.
תבין, אהבה אמיתית יש רק בסרטים.
בוא.
אל תחיה באשליה.
אתה רוצה אותי ואני אותך.
אל תשקר!
ואם תשקר, אני אסלח.
רק אותך, רק אותך
אני אוהבת ורוצה.
אני מצטערת.
לא התכוונתי...
אני אוהבת רק אותך.
תסלח לי זה לא היה בכוונה.
רק רציתי
שתהיה איתי.
רק איתי.

הכל מאהבה...