כמו לבטי הציונות
יש לי אותך ואת
פצעי ילדותי שאני מכסה
בחפירת בורות בחצר ביתי
המתהווה.
שם תפוח ולימון
מיינקים הבטחה
ומנה קבועה של מים
בלהט ותהום.
צאי לרחובות ושני:
ה' באייר, אחותך, בחירתי
והבוקר הזר מסביב.
אמש חלמתי שאת ואני.
את, מיושבת, הכרזת אהבה
ואני התעוררתי, אוגנדה שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.