"אני בגמילה!" הכרזתי שנכנסתי לכיתה.
"אין שלום, לא בוקר טוב?" אמרה סתיו חברתי לכיתה.
צחקתי.
"בוקר טוב, אני בגמילה" המשכתי.
"בגמילה ממה?" היא שאלה.
הסתכלתי מסביב, כל הילדים החננים ישבנו להם מסביב מקשיבים לנו-
חסרי חיים.
התקרבתי אליה.
"מאסי" אמרתי.
"את בגמילה מאסי?" היא אמרה.
"כן" חייכתי חיוך מנצח.
והיא התחילה לצחוק.
"מה את מגחחת?" שאלתי אותה בעצבים.
"זאת לא הפעם הראשונה שאני שומעת את זה ממך" היא אמרה.
"אני יודעת אבל הפעם זה באמת" אמרתי.
היא שוב צחקה.
"תפסיקי לגחח!" אמרתי ברצינות והתיישבתי על הכסא לידה.
"מה יבטיח לי שהפעם זה באמת?" היא שאלה.
"מחקתי את המס' טלפון שלו מהפלאפון שלי" אמרתי.
היא חייכה.
"כאילו את לא יודעת אותו בע"פ.."
"שמתי את כל התמונות שלו בקופסא ונתתי לאח שלי את המפתח"
"נו, בטוח יש לך מפתח ספייר" היא אמרה.
"ואם הוא יאבד את שלו?.." אמרתי.
היא צחקה.
"מה קרה שאת רוצה לשכוח אותו פתאום? לא פעם אני התחחנתי אליך
שתפסיקי עם כל השטויות שלך אליו" היא אמרה.
"הפעם הוא עבר את כל הגבולות" אמרתי.
"מה? מה הוא עשה?" היא שאלה.
חשבתי לרגע, ואז עניתי:
"הוא לא התייחס אלי" אמרתי.
היא שוב צחקה.
"תפסיקי!" צעקתי עליה.
"מאמי, זאת לא הפעם הראשונה שהוא לא מתייחס אליך" היא אמרה
וליטפה לי את השיער.
"אני יודעת אבל הפעם זה היה אחרת!" אמרתי.
"במה?"
"באתי אליו, אמרתי לו 'מזל-טוב' על היומולדת, הוא אמר לי
'תודה' וזהו! המשיך ללכת!"
"אוייש.. את.." היא נאנחה.
"מה?"
"זאת לא הפעם הראשונה" היא אמרה מחייכת.
"זה לא הכל.." אמרתי, מנסה לגרום לה להבין כמה גרוע היה היחס
שלו אלי.
"נו.."
"ישבתי לבד הוא אפילו לא הציע לי טרמפ הבייתה"
היא חייכה.
"טוב, עזבי אותי את! את לא מבינה כלום" אמרתי כועסת וקמתי.
"בואי הנה, לאן את הולכת? שבי!" היא אמרה.
חזרתי לשבת.
"טוב, אני אתמוך בך- חסר לך שתאכזבי אותי שוב" היא אמרה.
"אל תדאגי" אמרתי עם חיוך מנצח על הפנים שלי.

הצלצול קטע את שיחתנו וכולם התחילו להכנס לכיתה.
"אני אומר לך! הוא שחקן זבל.." אמר ילד מהכיתה שלי.
"אין מצב, זה חד פעמי, משחק אחד מותר לו לא להיות בכושר, הוא
סה"כ בנאדם" ענה לו ילד אחר.
"אין אסי בלדוט לא בכושר!" צעק הילד הראשון.
ואני-
איך ששמעתי 'אסי בלדוט' סובבתי את הראש!
ואז קלטתי מה עשיתי סובבתי את הראש חזרה,
סתיו צחקה ושמה את ראשה בין ידיה.
הסמקתי.

הזמן טס ועבר חודש וחצי מאז שהחלטתי שאני נגמלת מאסי.
הסתדרתי די יפה.
במשחקי כדורגל לא שרתי ששרו לאסי, לא צרחתי שעשו עליו פאולים,
לא התקשרתי אליו ולא שלחתי לו הודעות.
עשיתי הכל כדי להתחמק ממנו.
התקדמתי מאוד.
ואז הגיע משחק מול מכבי חיפה..

עשינו נגדם תיקו ויצאנו מאושרים!!
הייתי שם עם בעלה של חברה שלי-רמי,
ואחרי המשחק ישבנו עם כל האוהדים בקיוסק ליד המגרש ודיברנו.
אני ישבתי בשקט, הרגשתי את כולם מסתכלים עלי,
דפקתי הופעה (לא יודעת, היה בא לי)
הייתי עם חולצה לבנה שנופלת מכתף אחת, ג'ינס צמוד-צמוד והייתי
עם פן חלק- נראתי טוב בקיצור.
ואז השחקנים התחילו לצאת..
יניב והבה יצא ואמר לי 'שלום' חייכתי אליו.
ניר סביליה יצא וגם אמר לי 'שלום'
חזי שירזי יצא וגם לא התעלם ממני וככה זה המשיך..
אני הכרתי את כל השחקנים כי אבא שלי אימן אותם פעם, אבל אף פעם
לא קרה לי שכולם התייחסו אלי בפעם אחת!..
ואז..

"מה? בלדוט!" אמר אחד שישב איתנו.
קיבלתי שבץ!
דום-לב!
לא נשמתי!
קפאתי.
ראיתי את העיניים של האיש הזה מתסכלות מעל הראש שלי.
ואז..
מגע חם על הכתף שלי.
הלב שלי ירד לתחתונים!
"מה המצב יפיופה?" הוא אמר ולחץ לי על הכתף.
סובבתי את הראש לאחורה.

אסי.

"מה המצב?" שאלתי בקרירות.
רציתי פעם בחיים שלי! פעם אחת! להיות גאה בעצמי.
"בסדר.." הוא אמר "רוצה טרמפ?" הוא שאל להפתעתי הרבה.
הסתכלתי על רמי שהבטחתי לו שאני אבוא אליהם, אבל לא יכולתי
לסרב.
"אתה יכול?" שאלתי.
"בטח! בואי" הוא אמר וחייך.
הסתכלתי על רמי במבט מצטער.
'מה אני יעשה?!' אמרתי לו עם השפתיים והלכתי אחרי אסי.
הוא נכנס לאוטו ופתח לי את הדלת.
"כנסי" הוא אמר.
נכנסתי והתיישבתי.
'מה אני עושה?!?!?!?!' צרחתי לעצמי בראש.
"איזה ריח טוב יש לך" הוא אמר והתקרב אלי.
הוא הריח לי את הצוואר.
"איזה בושם זה?" הוא שאל.
"היפנוטיק" עניתי.
הוא הנהן.
הוא התניע את הרכב ויצאנו מהחניה, כולם חייכו אלי שעברנו
לידם.
אסי נופף להם.
בטוח רמי אמר להם משהו..
הוא שם מוזיקה- ראפ.
"מה?.." הוא אמר "למה את לא בקשר?"
"לא יודעת, חשבתי שאני סתם מציקה לך" אמרתי.
"למה חשבת ככה?" הוא שאל מופתע.
"כי הייתי שולחת לך הודעות ומתקשרת ואתה אף פעם לא היית מחזיר"
עניתי בכנות.
"את יודעת איך זה.." הוא אמר.
"איך זה מה?" שאלתי.
"המון מתקשרים אלי ואני רוב הזמן עסוק וגם אין לי את המספר
שלך"
הייתי מופתעת! כמה תירוצים בשניה!
רגע! מתרצים משהו רק מתי שאכפת לנו ממי ששואל!
לאסי אכפת ממני?!
"טוב" אמרתי.
המשכנו לנסוע הבטתי בו מדי פעם- הוא עדיין היה יפה.
והרגשתי איך הוא מסתכל עלי.
"אכפת לך שנלך סיבוב קודם?" הוא שאל.
"לא" עניתי.
הוא עשה סיבוב ודיברנו על דה ואה.. וסתם.
הוא עצר בחורשה מאחורי הבית ספר היסודי שהוא למד בו פעם.
"פולי, אני רוצה לשאול אותך משהו" הוא אמר.
"מה?" הלב שלי פעם כמו מטורף.
"תגידי את האמת אבל.."
"ברור" אמרתי.
"את אהבת אותי פעם?" הוא שאל ברצינות.
צחקתי.
הנהנתי "כן".
"ולמה הפסקת?" הוא שאל.
"כי לא התייחסת אלי! כמה אפשר?" אמרתי וחייכתי.
"איזה דפוק אני!" הוא אמר.
הלב שלי נרגע, ובראשי חשבתי שזה לא יאומן!
אסי בלדוט יושב לצידי ורומז לי!.. הוא פאקינג רומז לי!!!
"אני רוצה לבקש ממך משהו" הוא אמר אחרי כמה שניות של שקט.
"תעצמי עיניים" הוא ביקש.
"למה?" שאלתי.
"תעצמי"
עצמתי.
לא קרה כלום במשך כמה שניות ואז הרגשתי שפתיים לחות על שלי.
חייכתי.
הוא נישק אותי על השפתיים נשיקה קצרה.
אחח.. השפתיים החושניות האלה שלו, כמה חלמתי עליהן,
והן היו בדיוק כמו בחלומות.
פתחתי את העיניים, העיניים שלו היו עדיין עצומות.
הוא פתח אותן.
חייכתי והתקרבתי אליו.
נישקתי אותו.
ליטפתי לו את הלחי, את השיער ואת הגב, הרגשתי כאילו עשיתי את
זה כל החיים שלי.
הוא ליטף אותי גם.
"אני רוצה אותך" הוא לחש.
התנתקתי ממנו.
"אבל אני בגמילה" אמרתי בדאגה.
"מה?"

ואז קלטתי שאמרתי את זה בקול.

הסתכלתי עליו, כ"כ יפה, עם השיער פרוע בגלל ששיחקתי לו בו.
נשפתי את האויר החוצה בקול והסתכלתי לו בעיניים.
הוא הושיט יד ונגע לי בשיער.
"אני רוצה אותך" הוא אמר וקירב את הפנים שלי לשלו ושוב
התנשקנו.
הפעם יותר זרמתי, לא יכולתי לעמוד נגדו.
השיר "lick it good" התנגן.
התנשקנו בקצב מתגבר, יותר ויותר.
העברתי רגל אחת מעליו ככה שעכשיו ישבתי עליו.
ביד אחת הוא הוריד את המשענת של הכסא אחורה.
ואני עם יד אחת מלטפת לו את החזה וביד השניה פותחת את הכפתור
במכנסיים.
הוא עזר לי.
הורדתי לו את החולצה ושלי התעופפה מיד אחריה.
הוא עצר ובאור הקלוש שבא מבחוץ הוא הביט בי.
"את ממש יפייפיה" הוא אמר.
חייכתי.
"אני יודעת" אמרתי.
הוא צחק ונישקתי אותו.
עשיתי איתו את כל מה שחלמתי לעשות איתו.

הכל.

היה מצחיק, אבל מה שטוב זה ששנינו היינו גמישים מהספורט.
איכשהו הגענו לספסל האחורי ושסיימנו רציתי לקום.
הוא תפס אותי, "שכבי עוד קצת, אני לא רוצה לקום עדיין"
הייתי מופתעת,
איזה כלב בן כלב הוא היה ואיזה חתול מפונק ומתרפס הוא עכשיו.
עדיין אהבתי אותו.
הוא שיחק לי בשיער ומריח אותי.
שכבנו ככה, בשקט.
הייתם חושבים שאני אחשוב על כמה שאני מאושרת וכמה שאני
בעננים.
אבל הדבר היחיד שלא יצא לי מהראש זה-

שסתיו תהרוג אותי!