ילדה של אחות של חברה של חיילת של קהל-יעד של
שוב לא מרגישה אותי,
שוב לא שייכת אליי.
מכורה לקפאין לניקוטין למים מינרליים,
מכורה להרגשה, מכורה לזמזום טלפונים.
נהנית ממגע, ממשפט, מלהיות בטוחה שלמשהו יהיה בסוף אכפת.
אבל לא מרגישה יותר. לא באמת חשובה.
יש עוד כלכך הרבה בדיוק אותו דבר
כמוני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.