יושבת לבד
בודדה וכואבת
יושבת בצד
על מה שהיה חושבת
עוצרת לרגע
חושבת, מהרהרת
איך נתתי לזה לקרות?
ורגע, למה בכלל להמשיך לחיות?
הרי בכל זה אני אשמה
ילדה קטנה וסתומה
פתאום באה לה האפלה
פתאום באה הריקנות
החושך הגיע, אין קרן אור
הכל חנוק, הכל סגור.
פתאום רואה דמות שחורה אליי מתקרבת
ולמרות צעקותיי היא אותי לא עוזבת
בלי פנים, בלי קול
רק איבר אחד גדול
אז תגידו, למה זה קורה?
מדוע אלוהים יצורים כאלה בורא?
בלילות אני לא מצליחה לישון
אז תענו לי, אפה העזרה? היכן הפתרון? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.