רפי יחזקאל / אנשי הזכוכית |
שקופים.
השקיעה שותתת בפז ואודם. רוח מזרחית חזקה וחמימה נושבת.
הם אוחזים בידיהם סדינים נפוחים והרוח קוטפת אותם אחד אחד
מהמרפסות.
עפים ברחיפה שקופה, גבוהה, גופם כתום ומנצנץ,
עד אשר צונחים לאט לאט לתוך הים הפלדי.
אני אוחז בסדין ונשלף מהמרפסת, גבוה מכל גבוה.
השקט.
וההוד.
נוחת קרוב לשמש ליד מצוקים ירוקים מאוזבי-ים,
וחוזר צלול בשחייה עתיקה אל הצוקים הלבנים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|