פעם בארץ רחוקה רחוקה, לפני שנים רבות מאוד, חי נסיך טוב לב
וקראו לו ישמעאל, והוא נורא אהב מסטיק בטעם אבטיח. למען האמת,
ישמעאל הכי אהב לטייל בגנים המלכותיים של ההורים שלו וכמובן
לבלות עם חבריו יהושפט ויוחנן. הם אהבו מאוד את הנסיכה
מלפפוניה. היא הייתה ממש יפה, אך הייתה לישמעאל בעיה רצינית -
הוא שנא את הסבתא החורגת שלו למחצה. הוא רצה להרוג אותה, אבל
היא פשוט העיפה לו כזו כאפה רצינית, שהכל הסתובב לו שעתיים, מה
לעשות? האהבה כואבת... אז הוא החליט לוותר (על הסבתא). אחרי
הכל, לא הייתה לה ברירה אלא להתחתן איתו ממילא. אז הוא החליט
לנסות להתקבל ללהקת המחול בית ספר. הוא רקד עד שבסוף התחרט
שעשה זאת בכלל. ככה זה עם נסיכים...

ביום למחרת הוא צחצח שיניים במרץ רב, היום היום הגדול, היום
היום הזה ממש, אני כבר לא עצוב כל-כך, אך המחשבות קודרות מכדי
לראות מטר קדימה! הוא החליט לקחת אוטובוס ציבורי כחול. "מה??"
צעק הנסיך "איך זה יכול להיות?" רק שהוא לא ידע שיוחנן כבר עבר
לגור בסוכה עם החתול הסגול ששמו לטייל, אבל היא לא רצתה. מה
לעשות, החיים קשים. הוא שם את ראשו על הכרית וחשב על היום שעבר
כששקע בחלומות...