שקט לא מוכר
מזכיר שלא נשאר דבר
להאמין,
צער מתוק, קצת מר
איש בודד וממורמר
שלא מבין.
שוב מתחיל, שוב נגמר
הרגש שנזהר
ללכת לאיבוד,
באותו השביל נגרר
עצוב ונסער
וזה מרגיש אבוד.
וכך נופל, נשבר
מחוייך ומאושר
לכל תחושה חשוף,
עוצם עיינים ונזכר
בפחד שעבר
"למד אותי לעוף"!
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.