ואז ככה פתאום נעלמת לי מהחיים,
לא השארת זיכרון רק ארון מלא בגדים,
התמונות שלנו יחד מזכירות ימים של אהבה,
איך פגעת וניצלת אני עדיין לא מאמינה.

ועכשיו ימים עברו,
והכאב עדיין בליבי,
ועכשיו גברים סגרו,
את הפצע של ליבי.

אתה כבר לא נמצא כאן,
אתה רחוק מסביבתי,
אך מקווה שיום יבוא
ותשוב להיות קרוב לליבי.

אז אם אי פעם תזכר באהבתנו,
ואם פעם תזכר במבטנו,
אתה מוזמן להכנס לחפש את רגשותיי,
מחכה כל יום שתשוב לחיי.