מעשה בפרה שחלמה להיות פרודוקטיבית,
לתרום לחברה, להשפיע ולשנות
להיות חלק מהפיכה אקטיבית,
היא שאפה להיות קדושה, לפחות...

השתתפה בכנסים, הפגנות ונשפי צדקה
שילמה כספים, התחייבה ועברה על החוק
חתמה על ערבויות ללא הצדקה
בשביל מטרה חשובה - מותר ללכת רחוק!

היא ממש הרגישה בלב העשייה
אפילו האמינה שהיא אסרטיבית,
אך בחסר לוקה אופייה
בינינו, היא נורא נאיבית!

ומתוך מחאה חברתית, חסרת כל היא נותרה,
אפילו זכתה לכינוי המעליב: "חולבת!".
עצובה ובודדה לפתע הבינה:
בתוך חרא היא יושבת...

בוודאי נתקלתם בפרה חולבת לא פעם, לרוב היא מגיחה עייפה
ומותשת, זנבה מתגנב מאחור, נאנחת בכבדות ומשתפת כל אוזן קשבת
בכאבה הנוגה. ואתם, אתם מזדהים, מהנהנים בהסכמה ומבטלים במחי
יד את בכיינותה מאחורי גבה, מרמזים על כך שהיא "פתיה" או לפחות
"עוד פראיירית". אין צורך להתנצל, זוהי הגישה הרווחת. בכולנו
קיים הקושי להבין את המושג "פרה חולבת", אותה פרה שהיא
משל לאדם או מוסד שאפשר לנצל אותם ולהפיק מהם טובת הנאה.
שיחה אישית עם "קלרה", פרה חולבת (שבחרה להישאר בשם בדוי),
הביאה אותי להעלות בכתב את עיקר הבעיה המכהנת במעגלי החברה
בארצנו כיום: ניצול בוטה של כל גוף השואף לממש עקרונותיו,
ערכיו או אמונותיו.
למעשה, פרות חולבות הנן עצם ההוויה הישראלית.
תרבות "הסמוך על" ("אל תדאג, אחי,  סמוך עליי, הכל יהיה
בסדר?!"), אופציית ה"קומבינה" ("אל תדאג, אחי, כמה תוספות וזה
יהיה כמו חדש"), "הסטארט אפ" (הכינוי לו זוכה כל עסק מפוקפק
ומיזם חסר עתיד שנועד לכישלון אך לממון רב שנגזל בטרם עת על
ידי אותו בחור שברח לחו"ל - "אל תדאג, אחי, הרעיון הזה יכניס
לנו המון כסף") וכמובן, הפרדוקס המתבקש - תוכניות טלוויזיה
החושפות מחדלים הפוגעים בזכויות הציבור תוך ניצול ומימוש
אינטרסים אישיים ("הערב, מסמך מרגש, בלעדי לתוכנית שלנו").
תוכניות אלו מייצגות, למעשה, את הגישה אשר הן מתקוממות נגדה.
וכך סיפורך האישי, הפגיעה והזילות בכבודך הופכים למיצג מעליב
בשעת פריים טיים וזאת בכדי להשיג סקופים ולטפח רייטינג ממש על
גבך.
הגישה הבוטה הזו חולבת, כאמור, את מנגנוני התרבות והצביון
החברתי שלנו, אך יותר מכל היא תוקפת וממצה כל טיפה מפרת המשטר
הדמוקרטי, שניצבת על פסגת הגבעה, ממאנת להאמין שעליה
להתמודד עם ידיים רבות אשר אוחזות בעטיניה.
כיום, תעמולת הבחירות, המועמדים וההצבעה בקלפי כלל לא מיישמים
את רעיון הדמוקרטיה, אשר בתכליתו נועד לשרת את ציבור הבוחרים,
אזרחי המדינה, אלא מפרים אותו באמצעות "רשימות חיסול" או
מיני-הבטחות שווא לטובת קולות מתפקדים.
ומלבד הפוליטיקה בארץ שמותירה אחריה חלב לא מפוסטר גם המישור
הכלכלי לא במיטבו. ואם עסקינן במישור, הרי שבמקרה זה הפרה אף
נפלה מפסגתה ועתה עומדת זנוחה באמצע הדרך... מדוע?
משום שבקהילת התאגידים והמשאבים בארץ קיימת פרה שנוטה להאמין
בעל כורחה כי תגמולה אינו נובע מיכולותיה או מכוח מסירותה, אלא
מצרכים אישיים.
וכעת בבואך לבחון מקרוב את סבלה של הפרה החולבת אל תנהג כבעבר
- הימנע מדעות קדומות, אל תאמר לעצמך: "לי זה לא יקרה!",  
קח אוויר וחשוב היטב: האם גם אתה בחרא יושב?