דינה אמרה לי שהיא לא אוהבת אותי יותר...
דינה הולכת איתי כל בוקר לגן כי אמהות שלנו חברות.
לפני שבוע שאלתי אותה אם היא רוצה להיות חברה שלי והיא חייכה
ועשתה "כן" עם הראש, ופתאום היא אומרת שהיא לא אוהבת אותי.
היא אמרה לי את זה אתמול כששיחקנו בנדנדה בגן כמו שתמיד
עשינו.
נתתי לה להתנדנד ראשונה ואפילו נדנדתי אותה קצת.
שאלתי אותה למה והיא לא ענתה, סתם המשיכה להתנדנד בשקט.
שאלתי אותה אם זה בגלל שסיפרתי לאורי שהיא נתנה לי נשיקה אתמול
על השפתיים.
היא המשיכה לשתוק.
שאלתי אם זה בגלל שעזרתי אתמול לרעות לבנות בית מקוביות.
דינה המשיכה לשתוק ורק עשתה "לא" עם הראש.
אמרתי שאני לא מבין מה קרה ושהיא הייתה היחידה ששיחקתי איתה
במגרש ליד הבית אחרי הצהריים כשכבר היינו חוזרים מהגן.
היא אמרה שהיא לא יודעת למה אבל פשוט נמאס לה. שזה עבר לה החשק
להיות חברה שלי כי חברות זה כבר רציני.
לא ידעתי מה להגיד אז פשוט הסתכלתי לתוך העיניים שלה כי אמא
אמרה לי פעם שעיניים זה הכי חשוב בבנאדם.
דינה ביקשה סליחה שהיא לא אוהבת אותי יותר ואמרה שזו לא
אשמתי.
פתאום רציתי לבכות אבל עצרתי את זה חזק חזק כי לא רציתי שדינה
תראה.
דינה ירדה מהנדנדה והלכה להתגלץ' במגלצ'ה ואני נשארתי ליד
הנדנדה לבד.
כשסיפרתי לאמא בדרך הביתה שדינה לא אוהבת אותי יותר היא אמרה
שלא נורא ושיש עוד הרבה דגים בים. אמרתי לה שאני בכלל לא אוהב
דגים.
אמא צחקה ואני לא הבנתי למה אמא צוחקת כשאני כל כך עצוב.
דינה כבר לא משחקת איתי במגרש ליד הבית וגם לא נותנת לי לנדנד
אותה בגן. היא אומרת שאסור כי היא כבר לא חברה שלי וזה גורם לי
לבכות, אבל בצד, שדינה לא תראה שאני בוכה.