נטשה אייזנברג / פס קול |
לכל אותם דברים
שמתחבאים לי ביומיום,
שמתביישים ומחווירים.
השמיעו לי את הכינור
בפתח יום, לקראת זריחה,
כשאבא מתדפק שוב על דלתי
ומעלי מנער את השמיכה.
השמיעו לי את הפסנתר העצבני
כשאיזה אלכס, טרוד מראה, חוצה את הקרון
וסקסופון, לא קולני,
עם כל פלירטוט במסדרון.
השמיעו מפוחית, עם רמזורים בת"א
ובאקורדיון לוו את כל הקבצנים סביב.
וגם אותו, כשהוא קרב לכיווני לאט,
לוו באיזה כלי. בחרו אתם, לי לא איכפת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|