ניצול רשע של ילדים תמימים, והוא לא מקשיב.
והוא מסתכל במבט כל כך אוהב וטוב, ואני יודעת,
הוא רק ניצל אותי.
העצב והכאב שנמצאים אצלי יישארו לנצח, זאת הבטחה.
ויש עוד קצת אור, אבל גם הוא נכבה, כי האמת יצאה,
נוצלתי, זאת עובדה.
ויש שאומרים שאני אעבור הלאה, ויש שאומרים שטוב לי עכשיו.
דיכאון ובכי מהכיוון שלי, והוא כבר הולך לאורך השביל,
מלא האבנים הכואבות.
נוצלתי, והוא השאיר בי מקום לדמעות.
עוד פעם אחת, קצת אהבה,
וזה לא יקרה, כי זה לא היה אמיתי,
זה היה סתם ניצול זמני.
ותמונה שלו נושק לשפתיי מרצדת בראש,
ועוד ועוד, בלי מחדל, בלי סוף.
וזה כל כך כואב, שמנצלים.
חרטת אצלי צלקות ופצעים, שלא ייפתחו ויישארו לעד,
כי נוצלתי, אלעד.
נתתי לאלעד לקרוא את השיר, כנראה שהוא שינן אותו כי הוא זכר את
ההתחלה לפחות...
והוא כלכך זלזל...
בעיה שלו.
לפחות לי יש רגשות ולא רק איבר מין שיכול לשמש למישהו/י עונג. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.