לעמוד עם הרוח לבד,
על מה שנראה כמו פסגת העולם
אני טובה מכולם אני טובה מכולם
חזקה מרובם
ובכל זאת לא יכולה לעמוד מולם
לדבר איתם
להיות מי שאני
בדיוק מי שהייתי כשבאתי לעולם
ורוצה אהבה שהיא כמוני
שקטה אך קשוחה שתחזור ותפרוץ כל עומק
אנשים רצים
מנורות מהבהבות
איזה כיף לא להיות בינהם,
הלוואי לא להתבגר לעולם,
כשכולם כשכולם רצים הם הורגים את עצמם
הם אוהבים את החיים רוצים להספיק למצות
הם אומרים, אני יודעת, במוות חפצם.
לא היו לי חיים טובים
ואני מתביישת בחוסר ניסיון שלי
אני מתביישת בעוול שעשיתי לזמן שהיה לי
נגד הזמן אפשר רק להילחם
והוא מנצח
אני מאבדת
אני מאבדת את כל מה שהגתי עד עכשיו
ואני מאבדת את מה שנהג להיות אני