טופי נכנסת לחדר ומכבה את האור, טופי כבר לא פוחדת מהחושך.
טופי מתכסה בשמיכה עבה ועוצמת את העיניים, טופי הלכה לישון.
הרעמים בחוץ מרעידים את הבית, טופי מתעוררת מהם ורוצה שמישהו
יחזיק אותה, טופי פוחדת, טופי עוד לא גדולה.
טופי רוצה את אמא, אבל אמא כבר לא בבית, יש רק אבא, טופי מפחדת
ללכת למיטה של אבא.
טופי לא אוהבת ללכת למיטה של אבא, למרות שכשטופי שם הוא הכי
אוהב אותם בעולם, אבל לטופי כאב האהבה הזאת, אבל אבא תמיד לחש
לה שכשאוהבים צריך לוותר וטופי מוותרת, טופי אוהבת את אבא.
לטופי יש חתול אפור, גור קטן וחמוד, תמיד אחרי שאבא קורא לה
לישון איתו בלילה היא הולכת אליו ומלטפת אותו ולא נרדמת.
טופי רוצה לבכות אבל טופי יודעת שאם היא תבכה אבא ישמע, טופי
שותקת, היא רגילה לשתוק.
טופי מכסה את ראשה בשמיכה ורוצה לישון, טופי לא מצליחה להרדם.
דמעות גדולות ומלוחות יורדות לטופי מהעיניים, טופי בוכה.
אבא מתעורר, וקורא לטופי, טופי הולכת בשקט לחדר שלו ונכנסת
מתחת לשמיכה הגדולה של אבא ואבא מחבק את טופי אליו, אבא מלטף
את טופי, מלטף בכל מקום, טופי מרגישה את כותונת הלילה מחליקה
ממנה בעדינות, טופי רוצה לישון אבל אבא מחבק אותה, טופי יודעת
שיכאב, אבל טופי שותקת.
טופי לא זזה, אבא זז הרבה, טופי שותקת ונושכת את השפתיים, אבא
משמיע הרבה קולות, לא מילים, קולות וטופי חושבת כל הזמן על זה
שהיא אוהבת את אבא, אוהבת, אוהבת.
אבא שוכב עכשיו לידה, ישן, לטופי יש דמעות בעיניים, היא לא
תיתן להן לצאת, לטופי שורף, נורא שורף, טופי מפחדת להגיד לאבא
שכואב לה, היא מפחדת גם לקום וללכת לחתול שלה כי אולי אבא
יתעורר.
טופי שוכבת בשקט ליד אבא ודמעות יורדות לה מהעיניים בשקט, טופי
יודעת שאבא אוהב אותה, טופי גם אוהבת את אבא, היא האישה הקטנה
שלו, זה מה שהוא אמר.
טופי קמה בבוקר והולכת לגן, אבא נפרד ממנה בנשיקה קטנה וקריצה,
טופי יושבת כל היום בצד, טופי לא משחקת עם ילדים אחרים, היא גם
לא מדברת איתם, אבא אמר שאסור, אבא אמר שהיא רק שלו, טופי לא
רוצה לאכזב את אבא.
טופי עצובה, טופי לא רוצה לחזור הביתה, טופי אוהבת את אבא אבל
לטופי כואב, טופי רוצה שמישהו יגיד לו להפסיק, טופי רוצה שאמא
תחזור.
טופי רוצה הרבה דברים, אבל טופי שותקת, טופי מקשיבה לאבא, אבא
אמר שטוב לשתוק, אבא אמר שזה רק שניהם, טופי מאמינה לו, טופי
סובלת אבל אבא אמר שבאהבה צריך לסבול אז טופי סובלת בשקט.
טופי בת שש, אבל לטופי אין שמחה של ילדה בת שש,לטופי יש עצב
עמוק בעיניים, לטופי כבר אין חיוך, טופי רוצה לברוח, אבל טופי
פוחדת, טופי עדיין קטנה, טופי בוכה עכשיו, ועכשיו כבר לא.