בן שוורץ / שיר בלי סוף בינתיים... |
שוב אנחנו יושבים בכיתה
וממש בא לי לאכול חביתה
ברוריה אותנו מלמדת קוראן
משעמם בטירוף נרדמתי מזמן
חלמתי חלום על כבשים בחוטיני
שרצו בטור על החומה הסינית
בסוף הן הגיעו לעיר מבוצרת
בפתח עמדו אדון וגברת
הם לא לבשו דבר פרט לגרביים
ואז כל הכבשים נפלו שתיים שתיים
עשו אז בעיר חגיגה ענקית
אכלו שוארמה ובירה ישר מהחבית
החגיגה נפסקה לפתע פתאום
נשמעה צעקה מצפון או דרום
זאת הייתה ילדה קטנה מעצבנת
מישהו חבט בה חזק עם צנצנת
זה עדיין לא גמור... אני מבטיח לסיים.
מקווה שנהניתם...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|