ברגעים שעצוב לי, אני פשוט נעמד מול הראי וצוחק על הדמות
המשתקפת לנגד עיניי. זה תמיד עובד. איך אפשר שלא לצחוק?
איזה מכוער.
איזה Loser.
איזה אפס.
אתה חושב שלמישהו באמת אכפת ממך?
למה שיהיה למישהו אכפת?
לך אכפת מאחרים?
אכפת לך מהחברים שלך? מהמשפחה שלך? מה אח שלך או אחותך עושים
ברגע זה, אתה יודע? לא. אכפת לך רק מעצמך.
כל היום יושב ומדבר. רק מדבר. מותח ביקורת על המדינה, על
הממשלה, על האנשים שסביבך, על אנשים שאתה לא מכיר. אבל מה
איתך? עצרת פעם להסתכל על עצמך? ניסית פעם לעשות משהו חוץ
מלבקר? אתה מצפה שהאנשים סביבך יתנהגו אחרת אבל אתה לא באמת
מנסה לשכנע אותם. להפך, אתה אפילו מועדד אותם. כדי לשאוב
רעיונות לסיפורים ולשירים שלך.
חה.
איזה תת יצור אתה.
כל דבר שאתה מנסה לעשות - נהרס. כל דרך שאתה מנסה ללכת בה,
נגמרת ב"אין מוצא". חה.
בלי שום מטרה, בלי כיוון בחיים, בלי מישהי שתאהב אותך. למה
שתאהב אותך? אתה אוהב מישהו חוץ מאת עצמך?
יצור מגוחך.
אני יודע שזה לא בסדר לצחוק על אנשים, אבל במקרה שלך זאת
חובה.
הנשמה שלך חסרת ערך. אפילו השטן לא מוכן לקנות אותה.
כמה כיף לצחוק עליך.
כמו קסם.
תמיד עובד. חה.
אני לא מצליח להחזיק את עצמי.
אני עומד להתפוצץ.