לקום לבוקר חדש
בלי כאב, בלי הגעגוע
בלי לכעוס על כל אחד ואחד בעולם הזה
בלי לזכור שרק לפני זמן קצר
היינו מאושרים.
איך יכולתי לחשוב שהכל יכול להיות
כל כך מושלם?
כל כך ביחד שזה מתחיל לכאוב.
איך יכולתי להאמין שאשאר לנצח?
כל כך כואב לדעת
שאת כבר לא פה לידי וכבר לא תהיי
מישהו שם למעלה לקח אותך ממני
לקח את האהב היחידה שהייתה לי בחיי
את היחידה שגם תהיה.
מתחילה כבר להבין שאין צדדים במיטה.
שכבר אין "המקום שלנו"
כי כבר אין "יקירתי" - "אהובי".
נזכרת בך לפעמים צוחקת לפעמים בוכה
לפעמים שותקת, לפעמים בוהה
את האהבה שלנו לעולם לא אוכל למחוק
בליבי תשאר "הכי בעולם".
ימים יגידו, הכאב ידהה?
אני אומרת, לעולם תהיה! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.