אל אותם הקולות הצווחים שם בתוך ראשי
אל אותן מראות מרצדות
תפנו מקום כדי להכניס מעט צדק ותכלית
מיוסר הלב מיותם וכואב
ואיש אינו מכפר על חטאים חטאים
עוון לשמו שהגיע עם זר פרחים שחורים
מטר אבנים על ראשי על שביל חסום
מפנה מקום מסכר של רגשות
צועדת ללא הגיון,מתפללת מתוך חסרון
אין דבר כזה לא המציאו פתרון
רחוק ממני קו האופק והוא לא יביא דבר
לשווא זמן מחכה
הציפיה רתומה לגב חמור המתקשה ללכת
משא כבד לקחתי על עצמי.
צייר לי עולם קטן במכחול כחול, עגול
פה עולם גדול ותקוע
נוף מקורזל שמנסה להתביית
עולם המנסה להשתוות לשמו למשמעותו
מן חול טובעני שמנסה המנסה ומתמיד
להיות יציב עם תחתית
אדמת טרש
שמשתדלת להצמיח ניצנים
די!!  הכל הבל הבלים