|
קשה לי לכתוב כשיש לי זמן
לאהוב כשאת אוהבת חזרה
את כותבת לי שיר
ואת יודעת
שאנ'לא יודע להלחין לו מנגינה
לפעמים אני מרגיש דחוי
כמו כאילו
הייתי מת
והסלקטור בכניסה לגיהנום היה אומר
שהכניסה היא לבני 60 ומעלה
ורק עם עניבה
אני חושב עליך המון
חושב איך את חושבת עליי חזרה
רוצה שתתגעגעי אליי
ואת יודעת
שתבקשי ושאגיד לך לא תודה
לפעמים אני מרגיש לבד
כמו כאילו
הייתי מת
ולא היה מקום בגיהנום והיו אומרים לי לחכות
כמו בתור של קופת חולים
מלא זקנים מתים
אני תאב לחופש אבל חושש
רוצה לישון לך במיטה
לחבק עד שאת נרדמת לך
ואז להסתובב לצד שלי
לישון לבד במיטה שלך
אני רוצה להיות חולה ולא למות
לקפוץ לאוויר ולא ליפול
לצנוח בלי מצנח
להיות בלתי מנוצח
לא למות
לא לחכות בתור
בלי זקנים של קופת חולים
בלעדיך ואיתך
אבל... |
|
|
מצה זה טעים,
אבל רק בפיתה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.