בלילות אפלים מוצא את עצמי,
מהלך כמו מלאך שומר של אחרים.
כולם ישנים ואני בתומי,
חי בלילה בין הצללים.

כשכולם ישנים אני יחיד בין הערים.
נושם, חי ולא מבין את החולמים.
אינני ערפד ואינני שד,
אך עם הלילה הנני מתאחד.

מעדיף את הלילה על פני היום,
כי בלילה לחיות וביום לחלום.
העולם מתנהל הפוך אני יודע,
אבל בשבילי הלילה הוא הקובע.