|
אני נסחף ברוח כאבקן
על זיר קנה
נע עם כל משב
ללא שליטה
כקליפת אגוז בים סוער
רוכב לגבהים מסחררים
על גבו של גל פרוע
ומתנפץ במעמקי שאול
בשאון של מפל אדיר
המתאבד לתהום
בהדרגה הרוח נרגעת
דממה מעיקה משתררת
כזעקה אילמת העוטה
גלימה לבנה.
בחששות פתחתי עיניים
לשמיים כחולים ושמש תפוז
חיוך צבעוני של פרחים
מקבלים את פני
לקראת התחלה חדשה. |
|
|
רגע אחד...
החרגול הזה
שכולכם מדברים
עליו כל הזמן,
זה אני?
אופס.
אה, אני צריך
ללכת, אמא שלי
קוראת לי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.