[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אוראל לב
/
דמעה אחרונה

זהו! הבטחתי לעצמי שאני בחיים לא אבכה יותר בגללם. הם לא שווים
את זה. אף אחד לא שווה את זה! אף גבר לא שווה דמעה שלי!!! אני
יודעת את זה... אבל עדיין... .קשה. כולכם בטח מכירים את השיר
דמעה אחרונה של יוסי עדן. הוא כתב עליה שיר... ואני... כותבת
עליה משהו אחר.
נפגעתי מבנים כל כך הרבה פעמים... .מון...  המון המון... באמת.
ובכל פעם ישבתי והתבאסתי והייתי בדיכאון וכל פעם התייאשתי וכל
פעם התאוששתי וחזרתי לעצמי ומצאתי מישהו חדש שגם ממנו נפגעתי
בסופו של דבר. כמה פעמים זה קרה? וואי... אולי 20 בחיי הבוגרים
והעכשוויים.
אולי יותר אולי פחות... תהיו בטוחים שלא ספרתי.
אני לא גזענית ואני לא עושה הכללות. אף פעם אין אצלי את הקבוצה
הגדולה הזאת שנקראת "בנים". אני יודעת שהם שונים... אני יודעת
שאתם שונים!!!!! אני יודעת שלא כולכם אותו דבר
אבל בשביל אחת שנפגעת... כולכם נכנסים לאותה קטגוריה. ואין לי
כוונה להעליב אתכם או לפגוע בכם. אני בטוחה שבנות גם פוגעות
המון...  אבל מגיע שלב בחיים של אדם שנמאס לו. וזהו... ... .
כל פעם שבכיתי חברות אמרו לי "תעזבי אותו הוא סתם דפוק" או
משפט אחר " את ילדה יפה, ממש מהממת את יכולה להשיג את כל מי
שאת רוצה". וואלה... תודה על המחמאה. אבל מה זה עוזר לי אם אני
אשיג אותו ואותו ואותו ואותו ואותך ואותך... ? אם אני רוצה
מישהו אחר לגמרי?
שלא רוצה אותי...  ודיי! נמאס לי! השבעתי את עצמי שזאת תהיה
הדמעה האחרונה שלי. באותו יום שישבתי ושמעתי את הדיסק של יוסי
עדן ואת השיר הזה... התאהבתי בו. השיר אמר לי משהו... למרות
שאני לא ממש תומכת בדעה הזאת של יוסי עדן, אבל השם של השיר...
פשוט נתן לי רעיון מסויים. אני... גמרתי לבכות עליכם. סליחה...
אבל אתם לא שווים את זה. וזה לא בגללכם... זה בגללי... חבל לי
על הדמעות. היו מקרים שפשוט נשבעתי לעצמי שבחיים אני לא אתאהב
שוב והיו מקרים שלא האמנתי באהבה והיה מקרה שהייתי עד כדיי כך
בדיכאון שלא אכלתי שבוע. שבוע שלם לא הכנסתי כלום לפה. כי סתם
" לא הייתי רעבה".  
אני לא אבכה יותר בגללכם... אף פעם לא. רק אם אני אפגע באמת...
והמונולוג הזה לא נועד בשביל להכעיס אתכם או לפגוע בכם, בנים
יקרים שלי, אלא בשביל שתבינו... כשבת בוכה בגללכם - כמה שהיא
אוהבת אתכם... היא שונאת אתכם ואתם לא שווים לה כי אתם גורמים
לה לבכות... וכל אחד שיצא כאן גבר, אני בטוחה שלפחות... 5
פעמים בחיים שלו, ישב ובכה בגלל בת. ובנות יקרות שלי, יפות
שלי, גם אנחנו לא כאלה... טהורות. אני בטוחה שפגענו המון בבנים
... אני לא באה בשביל לעשות שלום בעולם ובינו לבינה. להפך...
מה אכפת לי? תריבו חופשי... תהנו. רק שכל אחת שבוכה בגללו,
תזכור, הוא לא שווה את זה. אם הוא היה שווה את זה, לא היית
מוצאת את עצמך יושבת ובוכה את נשמתך החוצה בגללו. והערה
אחרונה- בנים חמודים, סליחה על המונולוג הזה אל תעלבו בבקשה :)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האשכנזים לא
יודעים להכין
אוכל וזו
עובדה!





שאול מהמוסד
מקיא רגל קרושה
וגזר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/10/03 8:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אוראל לב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה