אמבריה קרול / הוא צילם אותי |
הוא מת ואיני מצליחה להחיותו.
באותה השעה שראיתי,
באותה דקה ששמעתי,
באותה שנייה שעזבתי.
החוויה, או יותר נכון הזוועה
לקחה ממני את הכל.
לקחה את התמימות והרוך,
הצחוק והאהבה,
רחמים וחמלה,
המבט, הרגש, הנשיקה.
אה, כן,
עכשיו אני יודעת מה מת.
האנושיות.
האנושיות שלי הלכה לעולמה.
הזהות היא היצירה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|