אהבה יחפנית ופשוטה
עירומה מחלום וזמנים
זה אולי לא הייתי אתה
אך עד תום - זו הייתי אני
ואנחנו ילדי התמותה
ייתכן שנבוא בה שנית
זה אולי לא היית אתה
אך כמותך מבקשת אני

והיו הבקרים לענבל
המרעים פעמון בקול צחוק
והאושר בבכי נמהל
כשביקשת ממני רחוק
כשצירפת מקרה לגורל
ואני רק ביקשתי לצחוק
והזמן שעצר חיש אזל
כמו בין רגע מריר - ומתוק

כמו גופי שקרא לצרף
את גופך כצרף מתכות
או רוחי שביקשה לרחף
כמו אותן הנשימות הלחות
בהבלי פה מתוק ונושף
על עורי שבהק מן הצחור
בה-בעת שמבט מבתר
לא פסק את העונג לחקור

אהבה יחפנית ופשוטה
יתומה מעתיד וזמנים
זה אולי לא היית אתה
אך עד תום - זו הייתי אני
באינסוף לא תמצא את מותה
עד נשוב לאהוב בה שנית
זה אולי לא היית אתה
אך שלך היא עד כלות הזמנים.