דרור לוי / רקוויאם לאיילה |
עורי מרחרח טפיפותייך מירכתי סוואנה
כי בך בחרתי מעדר עיניים גדולות
מבטי מנומר כתמי רעב לא-הפיך,
חברבורות
אל תטעי בפסיעותיי שרכות הן
אף בקופאי, המאוץ דרוך בי כמיתר.
הלומי חמצן שריריי,
ולהוטים לדלוק
הנה פנתה הרוח
עתה רק פעימות קצובות של לב, עורק צוואר.
זינוק
כחץ רזה אבוא.
אפול על צווארך בכובד הבריאה הזהוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|