אשתי ביקשה ממני שבוע שעבר לקחת את הילד מהגן.
אני עמוסה בניקיונות של הבית, תיקח אותו אתה
בסדר.
אתה יודע איפה הגן?
יודע.
ותזכור לקחת את הבגדים המלוכלכים שלו.
אין בעיה.
והבקבוק לשטיפה.
ברור.
זאת בעיה?
לא.
אתה בטוח?
כן.
ותשאל אם הוא ישן היום בגן.
טוב.
אתה זוכר עם איזה גננת לדבר.
עם רותי.
אתה יכול עם רותי וגם עם דינה, היא גם בסדר.
או רותי, או דינה. הבנתי.
זאת לא בעיה, נכון?
שום בעיה.
יש לי עוד כל כך הרבה מה לסדר פה, פעם אחת אתה תיקח.
אין בעיה.
אתה נוסע עם האוטו?
כן.
כי ברגל לא תהיה לו סבלנות.
ברור.
אולי עדיף ברגל?
ברגל?
כן, אל תתפלא כל כך. לפעמים דווקא הטיול מרגיע אותו. לא בא לך
ברגל?
אין בעיה, אני אקח אותו ברגל.
אתה יודע מאיפה ללכת?
מרחוב המכבים.
יש גן נעים כזה עם צל, תלך משם.
כן, המכבים.
טוב, תלך מאיפה שאתה רוצה.
הגן זה ברחוב המכבים.
אז אולי תיקח את האוטו וזהו.
בסדר.
אני לא מספיקה כלום. אז אתה הולך?
רגע, יש עוד שעה.
אני יודעת, אני רק רוצה לדעת שאין לך בעיה.
אין, אני אקח.
טוב, פעם אחרת. אני אקח אותו היום.
.... טוב.
אז אולי רק תנקה בינתיים בפינת המחשב?
|
