הייתה שעת בוקר מוקדמת מאד. חדרי הצ'ט היו ריקים, שרוי הייתי
בדרכי אל חדר הצ'ט מאתמול.
כשהשוויתי את שעוני עם שעון המחשב, נתברר שהשעה מאוחרת הרבה
יותר ממה שחשבתי,
צריך הייתי למהר מאד, הבהלה שמחמת הגילוי הזה נטלה ממני את
בטחוני בדרך, עדיין לא הייתי בקיא באתר הזה, למזלי נמצאת לי
עזרה בתפריט, לחצתי עליה וחיפשתי בקוצר נשימה את הדרך.
היא הראתה הודעה למסך: "אותי אתה שואל לדרך?" "כן", אמרתי,
"כשעל-כן איני מוצא אותה בעצמי".
"הרף מזה, הרף", הודיעה וסגרה את ההודעה בתנופה, כמי שמבקשת
להתייחד עם צחוקה.
(מבוסס על הסיפור הרף של קפקא) |