בדרכי לישוע אספתי יפי נערה
טהור כליל אירופה בסתיו.
בשפתיי הטמנתי את זכרה,
אם משקן יספר דבריו.
באותו לילה ישוע סירב להגיש לי שפתיו -
אמר כי נשיקתו היא רצונו, לא תשורה.
בו ברגע יבש על שפתיי, ולא שב
כל זכר לתשוקה זרה -
ובטרם נדמה ברוקי, אמרה,
אל תצפי, אל תמתיני לשווא.
© נובמבר 2002 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.