עטפתי את הפנים שלו בשקית ניילון,
את הגרון חנקתי בידיים חשופות,
עד שהוא נהייה כחול, ואז שחררתי אותו,
מאפשר לו נשימה אחת עמוקה,
לפני שתקעתי לו כדור בין העיניים.

הראש שלו נפל אחורה, ושובל דקיק של דם
זלג ממצחו, דרך הפנים ועד לפה,
ואני, עומד בצד, מחייך, מרוצה,
נתתי לו מתנה, הענקתי לו
את הנשימה הכי טובה שהוא נשם מעודו,
הוא עזב מרוצה, הוא לא הרגיש שזה מתקרב,
הוא לא חשב שזה הסוף, לא ככה לפחות,
והנשימה, היא הייתה הנשימה המושלמת,
אני בטוח שלאוויר היה טעם מתקתק,
ממלא, מספק, בלי ספק הנשימה הכי טובה שהיתה לו,
הכי טובה שקיימת.