עכשיו כמו חמש בבוקר
אנשים בודדים על מדרכות
חושך קצת מואר
ברקים כחולים
ורעמים גבוהים נשמעים כרעם
גשם טפטפות רועש מכה באדמה
בעצים
בבניינים.
מכונות על הכביש
לאט מתהלכות כמו מפלצות קטנות
עם שתי עיניים בורקות
שמיים שחורים ושקט, מאוד שקט
חוץ מין גשם הטיפות הגדולות
רוח קרה חונקת וקוטעת את נשימתי
והלוואי והזמן היה עוצר מלכת ונשאר כך לעד.
19-12-1997 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.