|
לימים הייתי באה
עד לשפת באר שפויה
דולה הייתי בכפי
מילים מילים
עד רווה צימאוני
ושתקתי
לימים הייתי באה
ורגלי יחפות
מרחוק עוד נשמעו
פעמוני הבדולח בגני
ופרחתי
והיה השקט מכסה בי
עת שמיים מעל מברכים
ולמדוני למחול
ולמדוני האור
ופרשתי ידי על ראשך
כשברכתי
לימים הייתי באה
וכעת תם הקיץ
רק שלכת תבוא בגוון אדמדם
תעטוף אדמתך הדלוחה
תייבשה
עד תנביט גם בך את אורה. |
|
|
שיר מסתלסל
סיפור מצמרר
מחזה שקספירי
או תסריט
אינטואיטיבי,
ישנם עוד ועוד
בתוך מעמקי
ליבי
כי במה חדשה
היא הבמה שלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.