New Stage - Go To Main Page

סרגיי דורוזקו
/
שיגיע כבר המניאק

"אני לא בטוח אם כדאי להתלונן, אבל אני לא חושב שהוא מגיע"
אמרתי למזכירה.
"אל תדאג, הוא התקשר, הוא בדרך", היא הרגיעה אותי, "אולי עוד
כוס קפה?"
"לא תודה".

במקרה שתהיתם, קוראים לי אלוהים, ידוע בכינויי השונים גם בתור
יהוה, ה', השם, ההוא המנייאק.  פעם הייתה לי עבודה לא רעה,
נתנו לי לפקד על איזה עולם טיפשי שמורכב ממים באמצע שביל החלב.
אחרי כמה מיליוני שנים שהצלחתי כבר לשכנע אותם להקשיב לי, הגיע
איזה חרייאת , גם כן, קורא לעצמו המשיח. על כל מקרה, המשיח
הזה, סיבן לי את כל האנשים, הבטיח להם דברים בשמי שלא חשבתי
עליהם, וברח. אז קבעתי איתו פגישה, אני חושב שזה לגיטימי,
בשביל, אתם יודעים, לרצות את העם.

"הוא היה אמור להגיע לפני 2000 שנה, ככה קבענו" אמרתי
למזכירה.
"אמרתי לך כבר, הוא התקשר לומר שהוא נתקע, הוא 20 שנות אור
מפה, הוא יבוא כל דקה" היא שבה ושכנעה אותי.

די נמאס לי לחכות אם לומר לכם את האמת, בדיוק הודיעו לי בביפר
שכרגע פרצה עוד מלחמה, ושאני מאבד אנשים בקצב, זה לא טוב, הבוס
יכעס.

בשלב הזה כבר זעפתי על המזכירה, סתם כי הייתי צריך לזעוף על
מישהו, לזעוף או לעשן, והבטחתי לאמא שאני מפסיק לעשן "עברו עוד
400 שנה מאז שדיברנו לאחרונה את יודעת?"
היא ענתה לי לא פחות בגסות, אולי בצדק "גם לי מחכים ילדים בבית
אתה יודע, הם גם ככה מתלוננים שאמא שלהם לא בבית אף פעם"
"את יודעת מה אני חושב? אני חושב שהוא מפחד שאני ארביץ לו, אז
הוא סתם מושך זמן"
"מר. משיח לא בורח מצרות" היא ענתה לי בטון מונוטוני וקריר.
"כן כן, אני כבר לא מאמין לך. בטח הוא יושב במשרד שלו ורואה
פוטבול"

אין מה לעשות, חייבים לרצות את העולם, אז שתיתי עוד כמה כוסות
קפה, חיכיתי עוד כמה שנים, ולבסוף השמוק הקטן הגיע.
"איפה היית יא מניאק?"
"אה, התעכבתי אצל אמא שלי, היא הכינה אחלה מרק"
"תשמע, אני צריך ממך עכשיו הצהרה בכתב שכל מה שאמרת אז לא
נכון"
"איפה אמרתי?"
"בכדור הארץ"
"הווו, ימים טובים, רגע, הם האמינו לזה?"
"מסתבר שכן"
"חחח, לא פלא שהם כל הזמן הורגים את עצמם. טוב, תן לי כמה דקות
אני אנסח לך מכתב."




בסופו של דבר היה לי האישור שלי, חזרתי לכדור הארץ כולי מבסוט,
למרות שעברו 4000 שנה מאז שעזבתי. חבל שאף אחד כבר לא מאמין
בי, מה עוזר לי האישור שלי אם את כל מה שלימדתי אותם הם שרפו
לפני 200 שנה כשכל המדינות שלהם קרסו?

בסוף כולם מתו, וכלום לא עזר, איבדתי ת'עבודה שלי, אשתי, הבית
שלי, גם המכונית שכמעט סיימתי לשלם עליה, הכל לקחו לי.

בסוף המשיח הזה לקח אותי לעבוד אצלו, מסתבר שכל מה שהוא עשה
היה בכוונה, זה העסק שלהם, לזיין לעסק שלי את הצורה, בשביל
המונופול, ככה זה ביקום המודרני. אז הוא משך בכמה חוטים, ושוב
פעם נתנו לי את הארץ לשלוט בה.

הפעם אני חושב שאני אתן להם יותר חופש, אולי הטיפשים אפילו
יצליחו להבין כמה דברים.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/10/03 22:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סרגיי דורוזקו

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה