קניתי סוודר.
סוודר אפור, קודר, בערך כמוני.
מן הסתם משומש.
בחוץ הוא היה מחוספס, מגרד, כמו שטיח מאובק.
אבל מבפנים, רך ונעים, מחמם ומרגיע ממש כמוני
אני לובש אותו ומרגיש נפלא, לכמה דקות אבל אז,
מתחיל קצת לגרד באף. לא רציני. קצת מציק,
הראש מתחיל להתרומם, לנסוק לאט לאט עד לגבול.
עד הקצה, אז יורד במכה, חבטת רוח, מטח של טיפות
מרטיב את האויר.
לעשות אפצ'י זה כיף, אתה מרגיש שעברת הרבה, שסבלת בשביל
השיחרור הזה.
זה כמו להכין קפה בפינג'ן, אבל במטבח, שיש הפסקת חשמל, ואפילו
השטות שמדליקה את האש לא עובדת.
ואין גפרורים.
אבל שהקפה מוכן, אתה מרגיש נפלא. כאילו היה לך אפצ'י.
קפה כבר לא מעורר אותי. אני חושב שהוא אף פעם לא עורר.
להתעורר זה גם נחמד, זה כמו לקום לתחיה אבל לא.
טוב נו, מתחיל להיות קר...