מתקרב, צורח
אולי הפעם זה מחולשה
אולי השקט יימס, וישאיר צלקת
את יפה גם בחושך
את יפה, גם שאני לא יכול לראות דבר
נוסע עם המחשבות עד שמחזירים אותי מהגבול
לא יכול לקום
את אומרת, שזה משחק
שניים נלחמים
אני מהמר על הכול
בכול פעם שאת באה
בכול פעם, אין לי ברירה
מתקפל לחובך
ונעלם בתוכך
את יושבת עם מבט של אישה מנוסה
מעשנת סיגריה, מחכה
אני עברתי אלף
זה לא נשכח
לא
כמה חולשות אוכל לגלות לך ברגע אחד
את צוחקת, ואני לא יודע אם אני צורח
אולי זה מאהבה
באור הראשון של הבוקר
עם כוס קפה ביד ועיתון על השולחן
אוסף חרדות
עד הערב
יש לי בקבוק שלם לחסל
זה קל לא להרגיש דבר
אז שותק
אחר כך צוחק
מה כבר נשאר לי, שאת קמה בבוקר
עם אותה תנועת עיניים מערב שפל?
את מבקשת לאהוב
אני מבקש להישאר
לנחמה נגיע בסיבוב הבא
אולי תדליקי לי סיגריה, אולי תלטפי את גבי בחוסר היגיון
מתוך חולשה
כמו לא איכפת לך, להפסיד את הכול
אני הפסדתי מזמן, עכשיו אני פליט
תפתחי עמוד שני, ותראי מה העתיד
אני צוחק, ואת שותקת
את לא מוכנה לדבר, רק לוגמת מהקפה
ושולחת מבטים, אולי הקירות ייפלו ברגע
ישאירו אותי חשוף
ואת תוכלי ללכת, בלי להרגיש את המים עולים
מטביעים את שנינו בים חלומות נעים
ואני חושב על תמונות ישנות
שרצות בראשי ריצת שליחים
ועל העתיד המובטח לנו בעמוד שני
ואת קמה ללכת לעבוד
תוך שעה את על הכביש המהיר, הנכנס אל העיר
עוד רגע תשבי במשרד שלך
ואני אקום, ולא אדע לאן ללכת
העבר לא נסגר, העתיד לא מובטח
אני הפסימי מבין שנינו, ואת
את לא בוחרת שום צד
אוחזת בידיי, אבל לא בטוחה שלא רוצה לומר לי ללכת
על כמה חולשות נוותר, רק בשביל להרגיש בטוחים
שלא נצטרך, להתחיל מהתחלה
ושוב נתקעים באותה תנועה מעגלית
יש נצח, בחיפוש שלך
אין חמלה במקום שלי
צורח מחוסר ברירה
ולא יודע אם קו המים, עכשיו הוא מתחתיי
ואין אפשרות שנייה
את מתקרבת, אני נבהל
אני צורח, את הולכת לחדר השני
שוב המשחק הזה,
שוב בבוקר אתעורר
ואת תהיי רחוקה, אני אהיה באותו מקום מוכר.