|
הלב מלא עד גדותיו
כאב עצום חורך דפנותיו
דמעות זולגות מעצמן
כיוצרות צלקות בדרכן.
מבט אילם מתבונן
ללא מילים מנסה להתלונן
תהייה חסרת אונים
שאלות שנשאלות במשך שנים.
רמיסה ודיכוי לא מובן
חששות וחרדות רוב הזמן
רצון עז לשנות עבר מכוער
כמיהה רבה למחר מפואר. |
|
|
"נהג, אתה מכניס
בעמידה?"
נוסעת בקו 502
מתל אביב לצומת
רעננה כשרצתה
לעלות לאוטובוס
מלא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.