היי, אני אור, כיתה י'.
רציתי לשתף אתכם במסקנה שהגעתי אליה לא מזמן, אמנם לא לגמרי
לבד - היו דברים ומקרים שסובבים אותי ועזרו לחזק את מסקנה
זאת.
אז ככה, לא אזרוק לכם "בצפר זה חרא". זה הכי קל (למרות שיש
משהו בזה). אני אסביר לכם, אלה שמתלבטים עדיין על העניין הזה.

אני קם מוקדם בבוקר, אני מגיע לבצפר ונכנס לחדר סגור עם 4
קירות (בד"כ), נשלט ע"י חבורה של "מלומדים ובעלי השכלה"
שנקראים מורים. רובם שוטפים לי ת'מוח כי הם חושבים שהם יודעים
במה אני מתעניין ומה יעזור לי. אני לא יכול ללכת מהמוסד ההוא
שקרוי בית ספר כי יש חוק שמחייב אותי אז נגיד ש.

אני עובר את כיתה ט' ומגיע לעולם של "מלומדים בעלי השכלה"
גבוהה יותר שקובעים כמה טיפש אני או כמה חכם אני ומחלקים אותי
לרמות וליחידות לימוד עם נושאים סגורים כמעט ללא בחירה, ולא
מספיק זה, הם גם מחייבים אותי למקצועות מסויימים שעליהם אני
עושה בגרות.
אז זין על בצפר! נמאס לי מכל הזבל שמנסים להאכיל אותנו בו 12
שנה!
אם אני מתעניין בכדורגל אני אשחק כדורגל. אם אני מתעניין
בתיאטרון, אני אהיה שחקן. אם אני מתעניין בכדורגל ולא
במתמטיקה, כמעט בטוח שלא אעשה תואר ולא אהיה עובד היי-טק, אם
אני מתעניין במשחק או תיאטרון ולא בהסטוריה, רוב הסיכויים שאני
לא אהיה ארכיאולוג.

אז למה אני עובר את זה? כי הם חושבים שאני צריך? שזה יעזור לי?

אז אולי במקום לשחק לי ת'חיים תנו לי לשחק לבד! אז מה יקרה?
אני אהיה מובטל? טיפש? פושע? עני? לא!!!
החיים הם הם הבצפר של כל אדם ואדם!
אז תאמינו לי שלחצי ממוריכם היום אין תעודת בגרות. תשאלו אותם,
תקבלו תשובה שבדור שלהם אין מה להשוות כי הם לא למדו ולא היה
מה וחרא כזה!!!
מה, יותר קל בדור שלנו? בדור מלחמות, סטריאוטיפים ואלימות?
אז עשו לי טובה. עם או בלי יהיה לכם ותהיו מה שהגורל ייעד לכם
ומה שאתם עשו או איך שאתם תיפלו זה הכול באשמתכם לא בגלל תעודת
הבגרות שלא עשיתם!!!

מה שאני כתבתי זה מה שאני תומך בו. אם לכם יש חיזוקים, תגובות
לא מתחכמות ורציניות.