היא רצתה לברוח. רצתה לחתוך הרחק מכאן. העולם שיחק בה והיא
שיחקה בו חזרה. היא הורידה את חולצתה, ונשכבה עם מכנסיים וחזיה
על המיטה. זרקה עצמה על הגב, ופרשה ידיה לצדדים. היא לחצה בשלט
על PLAY ואז הטילה אותו על הרצפה. המוזיקה שלה החלה להתנגן.
היא עצמה את עיניה והניחה ידיה על חזה. בעיניים עצומות היא
זרקה את נפשה, וברחה במחשבות לעולמה שכולו דמיונות, כולו
כרצונה. היא רוקנה את הראש ממחשבות והמוזיקה חלחלה למקום הריק
שהשאירו המלים, התמונות והזיכרונות שנעלמו. המוזיקה החלה לזרום
בוורידים, לדחוק את הדם ולזרום אל הלב. המוזיקה הגיעה ללב
והרגשות שנשארו שם פרצו החוצה והעיפו את ידיה לצדדים. לאחר
שהמוזיקה רוקנה את ליבה מרגשות, ואת מוחה ממחשבות, המשיכה
לזרום בעורקי הנערה, לדחוק את הדם ולגרום לו לנזול החוצה דרך
נקבי העור. עיניה עצומות, היא לא ראתה דבר. כל צבע היה יכול
להיות שחור או כל צבע אחר של עיוורון. לא ראתה דבר, לא שמעה
דבר פרט למוזיקה, לא חשה דבר - הרי התרוקנה מדם, והמוזיקה שלטה
גם על האוויר. היא נשמה מוזיקה ונשפה מוזיקה. הסדין היה ספוג
דם, מהחלון התעופפו מחשבות ורגשות, והאוויר התפוגג כלא היה.
היא ברחה אל עולם שכולו שלה.


מרץ 98'