[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מסתכלת דרך החלון, התריסים נראים כמו סורגים. הקירות
סוגרים עלי, הכל חשוך - קודר.
אני לא רואה סביבי, שחור מדי. אני לא יודעת איפה אני ומה קורה.
איך הגעתי לכאן?
אני רק מרגישה את הכאב הנורא ואת הרצון הענקי הזה לברוח, לצאת
לחופשי, לא להיות פה יותר.
אני שוב מביטה החוצה. למה בחוץ הכל כל כך בהיר? זה לילה אבל
הכל כל כך בהיר. ואז, בפינת הרחוב, בין העצים, אני מבחינה בפנס
קטן.
הוא קורא לי לבוא אליו. אומר ששם יותר טוב, הוא מבטיח לשמור
עלי בסביבתו המוארת, לדאוג לי תמיד.
אני רוצה להגיע אליו אבל אני לא יכולה. התריסים נראים כמו
סורגים, אין שם סורגים אבל התריסים נראים כמו סורגים.
לחדר הזה אין דלתות - נעולה בפנים. הדרך היחידה החוצה היא
החלון הזה. אבל זאת קומה רביעית. השתגעתי? אני אפול ואמות!
אך הפנס ממשיך ואומר לי "אל תפחדי ילדתי, ביכולתך לעוף, פרשי
כנפייך, עופי אלי".
אני חוששת, אך לא פוחדת, או שמא כן? אני כבר לא מבינה רגשות
יותר, כולם דומים.
פחד, אהבה, אימה, שנאה, רצון, כאב, הכל מסתכם בהרגשה אחת לא
מובנת.
בשנייה הכל חוזר אלי. אני חושבת שאני יודעת למה אני כאן, זה
בגלל כמה מילים, קול די מוכר - כבר שמעתי אותו פעם.
"ההתנהגות שלך עוברת כל ביקורת! אני מתביישת בך! את משוגעת!"
הקול חוזר וצועק לי בתוך הראש...
ועכשיו נזכרתי, זאת אמא שאמרה את זה, בגלל זה סגרו אותי במקום
הזה.
הפנס ממשיך וקורא לי לבוא. אני צורחת "תוציאו אותי מכאן!!!"
בכל הכוח שנשאר.
קולי נבלע, איש לא שמע צעקה של ילדה.
הכל מטושטש. בטח הכדורים גורמים לכל זה - "כדורי השמחה". הם
מערפלים לי את החושים, את כושר המחשבה.
אני שוברת את התריסים שנראים כמו סורגים, מרגישה חזקה.
אני מתיישבת על עדן החלון, מתבוננת בפנס מתבונן בי בחזרה. אני
קופצת, מנסה לעוף בכל הכוח, אך לא מצליחה.
בדרך לאדמה אני מבינה שהפנס היפה בקצה הרחוב היה התקווה,
התקווה שקראה לי לבוא אליה. התקווה שאבדה.
בום! סקראשששששששששששששש!!!
                        עוד ילדה הלכה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שפכים
הם לפעמים
געגועים לנחל

צפיחית בדבש
בסיירת הירוקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/10/03 22:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ספאנקי רוני

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה