יש לי רגעים שאני פתאום מתנתקת, כאילו אני בטראנס, ואני לא
מסוגלת להשתמש במוח שלי בזמן הזה, הוא פשוט שואב אותי לאן שבא
לו,
אנשים חושבים שזה דיכאון, אבל זה ממש לא, ההפך זה ממש כיף,
לפעמים אני מקבלת עומס יתר כזה, ואז אני חייבת לכתוב את
הבולשיט שאני חושבת על
משב רוח מיוחד
מרקד סביב כל מה שנושב ביננו
מורד בה,
ואז היא נשאבת לדקה
בלא מודע
למקום שבו היא משנה מצב צבירה
נמסה וזורמת נגד הזרם
נושקת לזנב מכשפת הים.
אז היא עוצרת לרגע
לרקוד מול האור
שמצאה בין הצללים
מתרוממת עם משב רוח מיוחד
לביקור בשמיים
אל חתונת הרוחות
נשימה כבדה לעומק במאוזן
ומתחיל המסע
מפליגה בים הכחול העמוק השמיימי
מציצה בחלונות הגבוהים
וחוזרת בחזרה
לכתוב כמה הגיגי טמטום עמוקים. |
