כרמית קולץ / שתיקה בודדה |
והסתירם במקום ההוא
הסתירם וחסם את דרכי
לשם ואני
הכל יוצא ממני עכשיו
מהחורים ונוזל
משם והלאה
והוא אינו שם לב
שברכיו עומדות במים
אינו שם לב שאני
מתקצפת ומורידה
גשם כבד על הגגות
אינו שם לב שרק זה שלו
יבש ומאובק כמו אחרי
בצורת ארוכה
ושאני
אני עכשיו בוכה
הוא כבר אינו שם לב
שלא נשאר לו דבר לומר
לא עצוב לא שמח
לא תפל לא עיקר
לא אמת ואפילו כבר לא שקר
רק
שתיקה בודדה
לקחה את הכל בחזרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|