גיא צ'אנס / הרים של דם |
שרוי לו הקבר.
ומולו
עם דמעה בזוית עינו
עומד הוא,
מתבונן במילים החקוקות באבן,
אומר שלום,בפעם האחרונה
מסתובב, והולך.
וכשהלך,
ניסה להבין מה שכח?,
מה שכח לצד הקבר בין המילים.
וכשגופו התרחק
ורגליו נגעו בקרקע לא מחוללת
ידע.
שכח הוא, בינות המילים,
את ליבו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|