עמדתי שם, מביטה בסדין המושלך על המיטה,
קפליו צמודים זה לזה, יוצרים אשליה של רכות.
ביקשת שאפשוט ואחר
בחנת כל פרט בנדיבות הקפלים.
התאמתי את עצמי לקפלי הבד,
מדייקת כריות תחתי
מבטך הלך והתמרכז על עורי
עד חיתוך החלוק
וההתלבשות
כל הלילה התהפכתי.
הסדין הלבן. קפליו. קפליי. קפליך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.