אור בעיניים,
סומק בלחיים,
מנסה להסתיר,
שלא אסגיר
את עצמי.
מילים באוויר נזרקות
הריחוק כבר נוצר
הדמעות את גרוני חונקות
בור ביננו נפער
רגעים של דומיה חולפים
אל תכריח אותי לדבר!
כל הקשרים נפרמים
אל נא תיתן לליבי להישבר!
רגעים של משבר בחיים,
הוא צריך להיות לבד...
הוא צריך להתמודד מול הקשיים,
או אולי להתגלגל במורד...
אך אני מתעקשת
לא מאמינה
מקשיבה ושואלת
לא מבינה -
תתבונן בפניך:
אור בעיניים,
סומק בלחיים,
מנסה להסתיר,
שלא חלילה תסגיר
את עצמך.
הסבר לי מדוע:
אתה לא רואה את האהבה בעיניך?
אתה לא מקשיב לרצון של ידיך?
לחבק אותי לעד
שלא אשאיר אותך לבד -
בלעדי. |