New Stage - Go To Main Page


לגימה אחרי לגימה
והוודקה נגמרה,
אז היד מורמת
ואל אמא מגיעה.

אתה לא מרגיש בושה,
אתה חושב שהיא שלך,
היא יושבת בפינה,
מציפה אותה שנאה.

היא חושבת שהם לא יודעים,
הם עדיין ילדים,
היא כל כך תמימה,
כי בלב הם מרגישים.

אתה עדיין בשלך,
הכוס עדיין לידך
ואמא מתפללת,
שתישאר מלאה.

בשבילך זה הנאה,
בשבילה זה חרדה,
חובקת ילדיה,
זו תקוותה האחרונה.


אתה מגיע מהעבודה,
מתיישב על הספה,
כולם בורחים לחדר,
זה דה ז'ה וו כאילו דיסק נתקע .


כולם ידעו מה שקרה,
אך השתיקה זו דרך מוזרה,
לבטא את הכאב,
שאמור לבוא עימה.


זה שוב ושוב קרה,
לשאת את זה היא לא יכלה,
איבדת הכל זאת התוצאה,
אתה עכשיו לבד, בגלל אותה הלגימה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 27/10/03 4:03
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומרי לוזון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה