לגימה אחרי לגימה
והוודקה נגמרה,
אז היד מורמת
ואל אמא מגיעה.

אתה לא מרגיש בושה,
אתה חושב שהיא שלך,
היא יושבת בפינה,
מציפה אותה שנאה.

היא חושבת שהם לא יודעים,
הם עדיין ילדים,
היא כל כך תמימה,
כי בלב הם מרגישים.

אתה עדיין בשלך,
הכוס עדיין לידך
ואמא מתפללת,
שתישאר מלאה.

בשבילך זה הנאה,
בשבילה זה חרדה,
חובקת ילדיה,
זו תקוותה האחרונה.


אתה מגיע מהעבודה,
מתיישב על הספה,
כולם בורחים לחדר,
זה דה ז'ה וו כאילו דיסק נתקע .


כולם ידעו מה שקרה,
אך השתיקה זו דרך מוזרה,
לבטא את הכאב,
שאמור לבוא עימה.


זה שוב ושוב קרה,
לשאת את זה היא לא יכלה,
איבדת הכל זאת התוצאה,
אתה עכשיו לבד, בגלל אותה הלגימה.