|
אני לא מרגיש את האוזן
אלא אם כן
אני נועץ בה ציפורן.
גם את הציפורן אני לא מרגיש.
מנגינות לא נוגעות בי
עד אשר
הן מנוגנות כרעש מחריש אזניים.
גם רעש הוא מנגינה.
חיוך לא מתחבב על עיני
עד שלא
נפער לשאגה אדירה.
גם חיוך הוא מעין שאגה.
פיקת הברך
היא רכיב מיותר
עד שאמתח את הרגל למלוא אורכה
ויפקע המיתר. |
|
|
בשש בבוקר
הציפורים
מצייצות, השמש
מלטפת, הטל
מנצנץ והדשא
זורח, בכבישים
אין עומס יתר
ואפילו הבמה
עולה מהר!
איש הזבל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.