שני אסולין / עד לפעם הבאה |
אחרי שבועות
שלא נשמתי את ריחך
והמבט שלך
את כל כולי
הוא מהפנט,
ושוב אני בוהה בך
מרחוק
רק מסתכלת בדמותך
והחיוך שלך
ישר גורם לי
לחייך
ושוב את לוגמת
מרווה
צימאונך
ואני כבר שבעה
רק מלחוש
בעורך,
ושוב אני חוזרת הבייתה
ומשחזרת
את כל השיחות
מחפשת בבקבוק
את טעמך
בפינות הלחות
וגל געגועים מציף פתאום
בלי התרעה,
עד לפעם הבאה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|